התגברות התופעה של עבודה מהבית הציבה אתגרים חדשים גם במקרים של תאונת עבודה. עובד שנפצע במהלך עבודה מביתו יהיה זכאי לאותם תנאים של נפגעים במקום העבודה. התייעצות עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה תאפשר לנפגעים לדעת מה הם זכויותיהם
שוק עבודה משתנה
השינויים בשוק העבודה שהואצו בעקבות מגפת הקורונה הגבירו את המגמה של עבודה מהבית. יותר ויותר ארגונים וחברות, כולל במגזר הציבורי, מאפשרים לעובדיהם לעבוד מהבית. בדרך כלל מדובר במודל הקרוי היברידי, המשלב בין עבודה מהבית ועבודה מהמשרדים, אך יש העובדים במשרה מלאה מהבית.
מציאות זאת הציבה למעסיקים, למחוקקים ולמערכת המשפט אתגרים חדשים והגמישו את ההגדרה של מה תחשב לתאונת עבודה. במקרה של תאונת עבודה במהלך עבודה מהבית היא תחשב לתאונת עבודה בדומה לתאונה במקום העבודה. לצורך מימוש הזכויות במקרה שכזה מומלץ לעובדים שנפגעו להתייעץ עם מומחים כמו עורך דין תאונת עבודה כפיר דיין דובב כדי שיסייע במימוש הזכויות.
תביעה נגד הביטוח הלאומי
על פי המוסד לביטוח לאומי על עובד שנפצע בביתו במהלך עבודה מהבית למלא טופס תביעה להכרה בפציעה כתאונת עבודה (211) ולהוסיף לו אישור מעסיק, הכולל תאריכים ומשמרות, לעבודה מהבית. תביעה זאת תיבדק בהתאם לתנאי הזכאות הכוללים הצגה לביטוח לאומי של "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" בה מופיעה האבחנה הרפואית והתקופה של חוסר המסוגלות לעבוד.
עורך דין תאונת עבודה כפיר דיין דובב יסייע לנפגעי תאונות עבודה מהבית להתנהל מול הגורמים הרלוונטיים. על פי הביטוח הלאומי העובד צריך להוכיח שנפגע במהלך ועקב העבודה מהבית.
גורמים אחראיים נוספים
המוסד לביטוח לאומי אינו הגוף היחיד נגדו ניתן להגיש תביעה במקרה של תאונת עבודה, ניתן גם לתבוע את מקום העבודה, את חברת הביטוח או כל גורם האחראי לתאונה. כמו כן, עובד יכול להגיש תביעה גם אם התאונה התרחשה כתוצאה של רשלנות מצידו.
גם אם התאונה התרחשה כאשר עובד נמצא בדרכו אל העבודה או ממנה היא תחשב לתאונת עבודה. עורך דין תאונת עבודה כפיר דיין דובב יסייע לנפגעים לתבוע את כל הגופים האחראיים.
התשתית המשפטית
פסק דין של בית הדין לעבודה מאפריל 2021, קבע כי "התופעה של 'עבודה מהבית' (Homework), בין כשלעצמה ובין כסוג של עבודה מרחוק (Telework), בין שהיא מבוצעת על ידי עובדים שכירים ובין שהיא מבוצעת על ידי עובדים עצמאיים המנהלים עסק מלא או חלקי בביתם, כתופעה נפוצה בחיי העבודה".
כמו כן הובהר כי "הבית עצמו עשוי לשמש למטרה דו תכליתית: למגורים ולעבודה. אלא שבנסיבות אלו הבחינה של התאונה כתאונת עבודה 'תיעשה לא על פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו – או אי קיומו – של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח'".
על רקע החשש שהביע הביטוח הלאומי כי יוגשו תביעות להכרה בתאונת עבודה עקב תאונות סתמיות שהתרחשו בלי קשר לעבודה, בית הדין פסק כי "עובד עצמאי צריך להראות שהפעולה שביצע בקרות התאונה, נעשתה לצורך עיסוקו במשלח ידו (עקב), בין שהיא פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שהיא פעולה הנלווית לו. כמו כן על העובד העצמאי להראות שהתאונה ארעה לו במהלך עיסוקו (תוך כדי) (פס"ד ברדה)".
